מבנה השיר
כשדיברנו על ריתמוס ומצלול הסתכלנו על ההברה, האות והפסיק, עכשיו אנחנו מבקשים להתבונן ברזולוציה נמוכה יותר, לעשות מעין זום אאוט לרמת הטורים (הם שורות השיר), הבית והשיר בכללותו. ניתן אף להמשיך ולהתרחק, להסתכל על השיר כחלק ממכלול שירים, יצירות וספרים של המשורר ואף להרחיק עוד יותר ולראות את המשורר עצמו בתוך דור של משוררים ותקופה היסטורית או אף רחוק יותר - המשורר בתוך עולם הספרות העברית, התרבות העברית או תרבות המערב. בשלב זה נעצור ברמת השורה, הבית והשיר ונבחן את ההשפעה שיש למבנה השיר על השיר - כלומר - איזו זיקה יש בין מבנה השיר לבין המסר שהוא מבקש להעביר?
נתחיל מן הבית השירי והטור השירי, כלומר החלוקה לבתים וחיתוך השורות האופיינים לעולם השירה: כדי להבין מהו בית ומה משמעות חיתוך השורות נעשה תרגיל קטן - קחו את המשפט הראשון עמו פתחתי את השיעור והפכו אותו לשיר:
כשדיברנו על ריתמוס ומצלול הסתכלנו על ההברה, האות והפסיק, עכשיו אנחנו מבקשים להתבונן ברזולוציה נמוכה יותר, לעשות מעין זום אאוט לרמת הטורים (הם שורות השיר), הבית והשיר בכללותו.
בתרגיל אסור לכם להחסיר מילים או אותיות, אסור לשנות את סדר המילים - אך מותר להכפיל מילים.
אלו מספר אפשרויות שהתקבלו מתרגיל שנערך בכתה
נתחיל מן הבית השירי והטור השירי, כלומר החלוקה לבתים וחיתוך השורות האופיינים לעולם השירה: כדי להבין מהו בית ומה משמעות חיתוך השורות נעשה תרגיל קטן - קחו את המשפט הראשון עמו פתחתי את השיעור והפכו אותו לשיר:
כשדיברנו על ריתמוס ומצלול הסתכלנו על ההברה, האות והפסיק, עכשיו אנחנו מבקשים להתבונן ברזולוציה נמוכה יותר, לעשות מעין זום אאוט לרמת הטורים (הם שורות השיר), הבית והשיר בכללותו.
בתרגיל אסור לכם להחסיר מילים או אותיות, אסור לשנות את סדר המילים - אך מותר להכפיל מילים.
אלו מספר אפשרויות שהתקבלו מתרגיל שנערך בכתה
כשדיברנו על ריתמוס ומצלול הסתכלנו על ההברה, האות והפסיק, עכשיו אנחנו מבקשים להתבונן ברזולוציה נמוכה יותר, לעשות מעין זום אאוט לרמת הטורים (הם שורות השיר) הבית והשיר בכללותו |
כשדיברנו על ריתמוס ומצלול הסתכלנו על ההברה, האות והפסיק, עכשיו אנחנו מבקשים להתבונן ברזולוציה נמוכה יותר, לעשות מעין זום אאוט לרמת הטורים (הם שורות השיר) הבית והשיר בכללותו |
כדי להבין כיצד משורר מסדר את מבנה הבתים והשורות ניתן לפנות ולשאול את שני המשוררים הצעירים שכתבו את השירים למעלה: מדוע החלטתם לפסוח היכן שהחלטתם ומדוע פיצלתם את השיר לבתים היכן שפיצלתם?
המשורר של השיר הימני הסביר שרצה להדגיש את הפעלים וליצור ריתמוס דרמטי - ואלו הם שני תפקידים מובהקים של חיתוך השורות. המשורר שולט בקצב הקריאה של השיר בעזרת חיתוך השורות כשם שהסופר שולט בקצב הקריאה בעזרת סימני הפיסוק והניקוד המוכרים לנו. בנוסף, חיתוך השורות יכול להדגיש ולהבליט צדדים מסוימים בטקסט - כאשר אנחנו מבודדים את הפעלים 'כשדיברנו' ו'הסתכלנו' אנחנו גם מדגישים את ה'אנחנו' שמסתתר בגוף ראשון רבים. הקורא ירגיש לפתע שהוא מאזין לדוברים ולא לדובר בודד. אלו שני תפקידים של חיתוך השורות:
א. שליטה בריתמוס ובמוסיקה של השיר
ב. הדגשה והבלטה של נושאים מסוימים ורעיונות מסוימים בשיר
המשורר של השיר שמצד שמאל בחר לפצל את השיר לשני בתים. נימוקו היה שיש כאן הפרדה נושאית - הבית הראשון עוסק בנושא מסוים (אולי העבר) והבית השני עוסק בנושא אחר (אולי ההווה והעתיד). בתים הינם דרך טובה לחלק את השיר לנושאים ובמובן הזה הם מקבילים לשימוש שעושה הסופר בפסקאות. דוגמא לכך ראינו בשיר 'לא כברוש' של יהודה עמיחי כאשר הבית האחרון עוסק במוות לעומת הבתים הקודמים העוסקים בחיים. כל התפקידים שייחסנו לחיתוך השורות רלבנטיים גם לחלוקה לבתים - הבתים משפיעים על המוסיקליות של השיר ומסוגלים להבליט ולהדגיש נושא מסוים. אם בשיר 'לא כברוש' הבית האחרון העוסק במוות הוא הארוך ביותר הרי שיש כאן גם הבלטה של נושא המוות - הבית היוצא דופן תמיד ימשוך יותר תשומת לב מצד הקורא
דוגמא למבנה שיר מיוחד: שיר חסֵר או קטוע
נקרא עכשיו שיר הייקו של אחד ממשוררי ההייקו המפורסמים איסא. הייקו הוא ז'אנר שירי, אחד מני רבים - אשר צמח והתפתח ביפן. כאשר אנחנו עוסקים במבנה השיר חשוב לציין שמשוררים בכל התקופות ובכל הזמנים השתמשו בז'אנרים מסוימים שיש להם כללים. כללים אלו יכולים להיות צורניים בעיקרם (הייקו, סונטה, חמשיר, טריאולט ועוד) ולכאורה להגביל את המשורר במספר ההברות, השורות או במבנה החריזה; וכללים אלו יכולים להיות קשורים בעיקר לתוכן השיר - אודה תעסוק (במקור) בהאדרת שמו של גיבור, קינה תעסוק במות הנפטר וכולי. לרוב, הכללים יעסקו גם בצורה וגם בתוכן. שיר הייקו חייב להיות בן 17 הברות בלבד המסודרות בשלוש שורות - 5-7-5. מבחינת התוכן השיר צמח בתרבות הזן-בודהיזם ויעסוק לרוב בתמונה שמתגלית למשורר וישתמש בעולם הסמלים והדימויים של תרבות הזן-בודהיזם. אולם חריגה נושאית היא אפשרית וקיימת גם מראשית ההייקו. תמיד ישנם יוצאים מן הכלל. עם זאת, השמירה על הכלל הצורני מחזיקה מעמד. מדוע לדעתכם משורר יבחר מראש להגביל עצמו, במיוחד בעידן השירה המודרנית, לכללים צורניים נוקשים?
כשעונים על השאלה הזו צריכים לשאול מהי הזיקה בין האומן ליצירה ומה התהליך שהאמן מבקש לעבור. אם נשאל למה דווקא 17 הברות ולא 16 או 18 נתקשה למצוא תשובה מספקת - אולם באותה מידה ניתן לשאול מדוע טוויטר החליטו להגביל את המסרים שלהם ל-144 תווים ומדוע נכתבים רומנים קצרצרים באורך של לא יותר מ-120 תווים. למה לא תו יותר או תו פחות? הרי הטכנולוגיה מאפשרת זאת.
בתקופות מסוימות בהיסטוריה - היה הפן הצורני של השיר אבן הבוחן העיקרית של המשורר, המשורר בארצות האסלאם בימי הביניים נבחן גם לפי הארכיטקטורה של שיריו - ולכן מושם דגש רב על הצורה הסימטרית והשכלול שלה, כפי שנעריך מבנים יפים ומשוכללים בארמונות פאר.
שיר ההייקו שלפנינו מיוחד גם בגלל שהוא קטוע בסיומו. מדוע לדעתכם, ושימו לב להקשר של השיר בהערת השוליים, סיים איסא את השיר כפי שסיים?
0
כשעונים על השאלה הזו צריכים לשאול מהי הזיקה בין האומן ליצירה ומה התהליך שהאמן מבקש לעבור. אם נשאל למה דווקא 17 הברות ולא 16 או 18 נתקשה למצוא תשובה מספקת - אולם באותה מידה ניתן לשאול מדוע טוויטר החליטו להגביל את המסרים שלהם ל-144 תווים ומדוע נכתבים רומנים קצרצרים באורך של לא יותר מ-120 תווים. למה לא תו יותר או תו פחות? הרי הטכנולוגיה מאפשרת זאת.
בתקופות מסוימות בהיסטוריה - היה הפן הצורני של השיר אבן הבוחן העיקרית של המשורר, המשורר בארצות האסלאם בימי הביניים נבחן גם לפי הארכיטקטורה של שיריו - ולכן מושם דגש רב על הצורה הסימטרית והשכלול שלה, כפי שנעריך מבנים יפים ומשוכללים בארמונות פאר.
שיר ההייקו שלפנינו מיוחד גם בגלל שהוא קטוע בסיומו. מדוע לדעתכם, ושימו לב להקשר של השיר בהערת השוליים, סיים איסא את השיר כפי שסיים?
0
השיר נפתח באמירה פילוסופית המוכרת היטב בקרב תרבותו של איסא: הבודהיזם מבקש מאיתנו להפנים את העובדה שהכל חולף וגם המוות הוא חלק ממעגל החיים. הדרך להתגבר על הסבל שחווה האדם בכל מקום ובכל זמן היא להכיר בכמה אמיתות כאלו ובכך לגשר על הפער בין הציפיות של האדם לבין המציאות. זוהי אינה אמירה פילוסופית שולית אלא אמירה מרכזית בנסיון של הבודהיזם להתגבר על הסבל האנושי - שהוא מה שהניע את בודהה לפתח את תורתו מלכתחילה. אולם איסא מוסיף הסתייגות לאמירה הזו, שבה הוא מכיר (לפי השורה השניה). ההסתייגות הזו יכולה גם להיות התקוממות, מרד, כעס, עצב ועוד - וכל רגש שיכול להתעורר בליבו של אב המתאבל על בתו ונדרש להשלים עם אמיתות פילוסופיות סותרות באותה העת.
מדוע לדעתכם חוזר המשורר על האמירה בשורה השניה? ומדוע הוא בוחר להתייחס בצורה הזו למות בתו?
לדעתי הבחירה להתמודד עם המוות בעזרת השתיקה - אותה דממה שבאה לאחר המילה 'אבל' היא בחירה מקורית ומרשימה במיוחד. את הרגשות העזים ביותר, מסביר איסא, הוא מבטא בעזרת הדממה ולא בעזרת הדיבור והמלל. ברגע שהרגשות חזקים מדי - הפה נאטם. הדבר מזכיר את ההבדל בין קינות מצועצעות על מתים (כמו קינת דוד בספר שמואל ב) לבין הקינות הספונטניות המרגשות והכנות ביותר (למשל קינתו של דוד על אבשלום באותו הספר). נדמה שהשתיקה מוסיפה עוצמה מיוחדת לשיר. השתיקה היא גם העדר המילים - ואולי בגלל זה היא מיטיבה לבטא את העדר בתו של המשורר שהלכה לעולמה. כשם שהבת משאירה אחריה העדר וריק בעולם, כך מותה משאיר אחריו ריק והעדר בשיר
מדוע לדעתכם חוזר המשורר על האמירה בשורה השניה? ומדוע הוא בוחר להתייחס בצורה הזו למות בתו?
לדעתי הבחירה להתמודד עם המוות בעזרת השתיקה - אותה דממה שבאה לאחר המילה 'אבל' היא בחירה מקורית ומרשימה במיוחד. את הרגשות העזים ביותר, מסביר איסא, הוא מבטא בעזרת הדממה ולא בעזרת הדיבור והמלל. ברגע שהרגשות חזקים מדי - הפה נאטם. הדבר מזכיר את ההבדל בין קינות מצועצעות על מתים (כמו קינת דוד בספר שמואל ב) לבין הקינות הספונטניות המרגשות והכנות ביותר (למשל קינתו של דוד על אבשלום באותו הספר). נדמה שהשתיקה מוסיפה עוצמה מיוחדת לשיר. השתיקה היא גם העדר המילים - ואולי בגלל זה היא מיטיבה לבטא את העדר בתו של המשורר שהלכה לעולמה. כשם שהבת משאירה אחריה העדר וריק בעולם, כך מותה משאיר אחריו ריק והעדר בשיר
כתוב בעפרון בקרון החתום' מאת דן פגיס'
שיר נוסף העושה שימוש בהעדר ובקיטוע הוא שירו המפורסם של פגיס - 'כתוב בעפרון בקרון החתום' אשר פונה לסיפור המקראי על קין והבל מבראשית ד. קראו את הטקסט המקראי ואז חזרו לקרוא בשירו של פגיס. מהו המסר העולה מן השיר על זהותו של הרוצח הנאצי?
1 וְהָאָדָם, יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן, וַתֹּאמֶר, קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהוָה.
2 וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, אֶת-אָחִיו אֶת-הָבֶל; וַיְהִי-הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן, הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה.
3 וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים; וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה--לַיהוָה.
4 וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ.
5 וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.
6 וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.
7 הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ.
8 וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.
9 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.
10 וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה.
11 וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ, לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ.
12 כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ.
13 וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-יְהוָה: גָּדוֹל עֲוֹנִי, מִנְּשֹׂא.
14 הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ, אֶסָּתֵר; וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ, וְהָיָה כָל-מֹצְאִי, יַהַרְגֵנִי.
15 וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה, לָכֵן כָּל-הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם, יֻקָּם; וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת, לְבִלְתִּי הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ.
16 וַיֵּצֵא קַיִן, מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-נוֹד, קִדְמַת-עֵדֶן
בגלל שאנו עוסקים בעיקר במבנה השירי - ננסה לשאול את עצמנו מה המשמעות של קטיעת השיר: תגידו לו שאני, אומרת הדוברת - חוה, אימם של קין והבל. אך מה רוצה חוה לומר? ומדוע השיר מסתיים בנקודה זו?
עניין נוסף: הלקוניות של השיר - העובדה שמה שחוה אומרת נעלם מעינינו מזכירה את הלקונה, דהיינו החסר, אשר קיים בסיפור המקראי. שהרי - אם נקרא את פסוק 8 המופיע למעלה נבחין שהתנ"ך אינו מספר לנו מה אומר קין - מה אומר הרוצח לאחיו הבל לפני שהוא הורג אותו. בין אם ההשמטה מכוונת ובין אם היא נובעת מהתגלגלותם של כתבי יד ושיבושם, הרי שפגיס בוחר לשחזר את הלקונה הזו בשירו.
0
1 וְהָאָדָם, יָדַע אֶת-חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן, וַתֹּאמֶר, קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהוָה.
2 וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, אֶת-אָחִיו אֶת-הָבֶל; וַיְהִי-הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן, הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה.
3 וַיְהִי, מִקֵּץ יָמִים; וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה, מִנְחָה--לַיהוָה.
4 וְהֶבֶל הֵבִיא גַם-הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ, וּמֵחֶלְבֵהֶן; וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל-הֶבֶל וְאֶל-מִנְחָתוֹ.
5 וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ, לֹא שָׁעָה; וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד, וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.
6 וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-קָיִן: לָמָּה חָרָה לָךְ, וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ.
7 הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ.
8 וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-הֶבֶל אָחִיו; וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.
9 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-קַיִן, אֵי הֶבֶל אָחִיךָ; וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי.
10 וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה.
11 וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ, לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ.
12 כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ.
13 וַיֹּאמֶר קַיִן, אֶל-יְהוָה: גָּדוֹל עֲוֹנִי, מִנְּשֹׂא.
14 הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמִפָּנֶיךָ, אֶסָּתֵר; וְהָיִיתִי נָע וָנָד, בָּאָרֶץ, וְהָיָה כָל-מֹצְאִי, יַהַרְגֵנִי.
15 וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה, לָכֵן כָּל-הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם, יֻקָּם; וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת, לְבִלְתִּי הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ.
16 וַיֵּצֵא קַיִן, מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-נוֹד, קִדְמַת-עֵדֶן
בגלל שאנו עוסקים בעיקר במבנה השירי - ננסה לשאול את עצמנו מה המשמעות של קטיעת השיר: תגידו לו שאני, אומרת הדוברת - חוה, אימם של קין והבל. אך מה רוצה חוה לומר? ומדוע השיר מסתיים בנקודה זו?
עניין נוסף: הלקוניות של השיר - העובדה שמה שחוה אומרת נעלם מעינינו מזכירה את הלקונה, דהיינו החסר, אשר קיים בסיפור המקראי. שהרי - אם נקרא את פסוק 8 המופיע למעלה נבחין שהתנ"ך אינו מספר לנו מה אומר קין - מה אומר הרוצח לאחיו הבל לפני שהוא הורג אותו. בין אם ההשמטה מכוונת ובין אם היא נובעת מהתגלגלותם של כתבי יד ושיבושם, הרי שפגיס בוחר לשחזר את הלקונה הזו בשירו.
0
שיר זוהרה אלפסיה' מאת ארז ביטון'
בשיר זה יוצר המשורר ניגוד בין עברהּ המפואר של זוהרה אלפסיה, זמרת החצר של מוחמד החמישי, לבין ההווה המדכדך שלה בדירה המוזנחת באשקלון. הניגוד נוצר על ידי חלוקה של השיר בעזרת השם 'זוהרה אלפסיה' החוזר על עצמו שלוש פעמים בתור טור עצמאי. כך יוצר ביטון הפרדה בין העבר להווה מצד אחד אך מצד שני טורח למקם אותם על רצף ברור, שכן החוליה המקשרת היא גיבורת השיר - זוהרה אלפסיה והיא לא השתנתה במעבר מן העבר להווה, ממרוקו לארץ. הרצף נשמר בגלל הבחירה שלא לפצל את השיר לשני בתים שייצרו חיץ בין העבר להווה. כך מעביר לנו המשורר מסר שאל לנו לראות בשיר אך ורק שיר על גיבורה טרגית שאיבדה את כל מה שהיה לה.
נסו לעשות השוואה בין החלק הראשון, חלק 'ההשגבה' של זוהרה אלפסיה לבין החלק השני, חלק 'ההנמכה' של הגיבורה
מה לא מבין הדובר בשורה 19 של השיר? מה נראה לו מוזר בהתנהגותה של זוהרה אלפסיה ומה יש בהתנהגות זו ללמד אותנו על דמותהּ?
אתם מוזמנים ליהנות משני שירים של זוהרה אלפסיה, בקליפ הימני ניתן לראות אותה בהופעה
נסו לעשות השוואה בין החלק הראשון, חלק 'ההשגבה' של זוהרה אלפסיה לבין החלק השני, חלק 'ההנמכה' של הגיבורה
מה לא מבין הדובר בשורה 19 של השיר? מה נראה לו מוזר בהתנהגותה של זוהרה אלפסיה ומה יש בהתנהגות זו ללמד אותנו על דמותהּ?
אתם מוזמנים ליהנות משני שירים של זוהרה אלפסיה, בקליפ הימני ניתן לראות אותה בהופעה
|
|
?על אודות מה השיר
במה השיר 'זוהרה אלפסיה' עוסק? באובדן תהילתו של האדם? במצבם הקשה של עולי יהדות מרוקו במדינת ישראל? או בהכל ביחד? קראו את הכתבה שפורסמה לאחר פטירתה של הזמרת וגיבורת השיר ונסו להשיב לשאלה - האם הפחד הגדול של זוהרה אלפסיה המרואיינת בכתבה בא לידי ביטוי בשירו של ביטון?
0
0