הניגון" של השירה - מקצב, משקל ומצלול"
אמרנו מקודם ששירה צריך קודם כל להרגיש. יש שירים שקל להרגיש אותם, כשאלתרמן כותב: להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל ואמות ואוסיף ללכת, או למשל כאשר עמיחי כותב: אלהים מרחם על ילדי הגן, פחות מזה על ילדי בית הספר. ועל הגדולים לא ירחם עוד, ישאירם לבדם, ולפעמים יצטרכו לזחול על ארבע בחול הלוהט, כדי להגיע לתחנת האיסוף והם שותתי דם - קל לנו יחסית להרגיש את השורות הללו ומה שעומד מאחוריהן. אבל גם שורות חידתיות הרבה יותר כמו שורותיו של פאול צלאן בשירו המפורסם 'פוגת מוות' קל לנו יחסית להרגיש: חלב שחור של שחר אנחנו שותים אותך לילה, שותים צהרים ובוקר, שותים עם ערב, שותים ושותים, איש גר בבית והוא מנגן בנחשים הוא כותב מכתב לגרמניה בשעת דמדומים זהב שערך מרגריטה אפר שערך שולמית אנחנו כורים בור קבר ברוח שם שוכבים לא צפוף - הסיבה שאנחנו מסוגלים להרגיש את השורות הללו, למרות שאיננו מבינים לחלוטין את מה שנכתב בהן, היא המבנה המוסיקלי ההדוק שלהן. בשירה, גם היא רק כתובה על דף, יש מוסיקה - ומוסיקה, כידוע, היא בעלת כוחות ההשפעה הגדולים ביותר על הנפש
מקצב, או בשמו הלועזי - ריתמוס
:לכל דבר בחיים יש ריתמוס כלשהו - גלי הים, עונות השנה, הדיבור, נהיגה במכונית וכולי. גם לטקסט יש ריתמוס ויש לו דרכים מיוחדות להגדיר לנו אותו
הטעמות (מלרע/מלעיל) - הטעמה מילונית
פסיקים, נקודות, מקפים ויתר סימני הפיסוק - הטעמה תחבירית
משמעות השיר - הטעמה רטורית
חלוקת שורות השיר, תיחום הבתים - בנוסף למספר הברות קבוע פחות או יותר בכל שורה ובית - משקל
ההטעמה המילונית היא הברורה ביותר, היא הקובעת איזו תנועה במילה אנחנו מאריכים, כלומר - מדגישים. בעברית שתי התנועות היחידות שיכולות להיות מוטעמות הן האחרונה או זו שלפניה. ההטעמה התחבירית היא ברורה גם היא - כאשר אנחנו מנסים לקרוא טקסט לא מוכר בפעם הראשונה אנחנו נאחזים בסימני הפיסוק כדי לדעת היכן לנשום במהלך הקריאה ולכן גם קשה מאוד להצליח לקרוא טקסט שאינו מפוסק ומנוקד כהלכה. ההטעמה הרטורית היא ההטעמה שאנחנו מוסיפים כדי להדגיש משמעות מסוימת. היא נקראת הטעמה רטורית מפני שהיא קיימת בדיבור - כשאנחנו מגביהים את קולנו בסוף משפט שאלה או כשאנחנו נוזפים במישהו ומדגישים את שמו בתחילת המשפט. ההטעמה הרטורית היא הסיבה שקול ממוחשב ומתוכנת יישמע לנו תמיד לא-אנושי, וזאת מפני שהוא דובר כל מילה בצורה ניטרלית ולא מדגיש אף מילה במשפט כולו
בשירה קיימת שיטת הטעמה נוספת והיא המשקל, שירה ממושקלת היא שירה שבמהלך הכתיבה שלה נספרו ההברות על ידי המשורר והוא סידר את המילים והשורות בצורה כזו שתיווצר איזשהי סימטריה בשיר. בתוך ההברות הספורות, דהיינו מספר התנועות הזהה בכל שורה, נמצאות התנועות הקבועות שאותן יש להדגיש. כלומר אם בכל השורות יש תשע הברות יכול המשורר להחליט שכל הברה שלישית תהיה ההברה המוטעמת. בתהליך הקריאה ירגיש הקורא בבירור שהשיר מוסיקלי במיוחד והמשורר יכול לנצל את המשקל כדי להעביר מסר כלשהו על ידי שיבוש המוסיקליות וקטיעתה - כל נושא המשקל אינו רלבנטי עבורנו מפני שאינכם נדרשים לזהות תבניות של משקל בבית הספר, אך חשוב להכיר את התופעה הזו
כל סוגי ההטעמות הללו יוצרים ריתמוס והם כלל אינם מוגבלים לשירה בלבד
הטעמות (מלרע/מלעיל) - הטעמה מילונית
פסיקים, נקודות, מקפים ויתר סימני הפיסוק - הטעמה תחבירית
משמעות השיר - הטעמה רטורית
חלוקת שורות השיר, תיחום הבתים - בנוסף למספר הברות קבוע פחות או יותר בכל שורה ובית - משקל
ההטעמה המילונית היא הברורה ביותר, היא הקובעת איזו תנועה במילה אנחנו מאריכים, כלומר - מדגישים. בעברית שתי התנועות היחידות שיכולות להיות מוטעמות הן האחרונה או זו שלפניה. ההטעמה התחבירית היא ברורה גם היא - כאשר אנחנו מנסים לקרוא טקסט לא מוכר בפעם הראשונה אנחנו נאחזים בסימני הפיסוק כדי לדעת היכן לנשום במהלך הקריאה ולכן גם קשה מאוד להצליח לקרוא טקסט שאינו מפוסק ומנוקד כהלכה. ההטעמה הרטורית היא ההטעמה שאנחנו מוסיפים כדי להדגיש משמעות מסוימת. היא נקראת הטעמה רטורית מפני שהיא קיימת בדיבור - כשאנחנו מגביהים את קולנו בסוף משפט שאלה או כשאנחנו נוזפים במישהו ומדגישים את שמו בתחילת המשפט. ההטעמה הרטורית היא הסיבה שקול ממוחשב ומתוכנת יישמע לנו תמיד לא-אנושי, וזאת מפני שהוא דובר כל מילה בצורה ניטרלית ולא מדגיש אף מילה במשפט כולו
בשירה קיימת שיטת הטעמה נוספת והיא המשקל, שירה ממושקלת היא שירה שבמהלך הכתיבה שלה נספרו ההברות על ידי המשורר והוא סידר את המילים והשורות בצורה כזו שתיווצר איזשהי סימטריה בשיר. בתוך ההברות הספורות, דהיינו מספר התנועות הזהה בכל שורה, נמצאות התנועות הקבועות שאותן יש להדגיש. כלומר אם בכל השורות יש תשע הברות יכול המשורר להחליט שכל הברה שלישית תהיה ההברה המוטעמת. בתהליך הקריאה ירגיש הקורא בבירור שהשיר מוסיקלי במיוחד והמשורר יכול לנצל את המשקל כדי להעביר מסר כלשהו על ידי שיבוש המוסיקליות וקטיעתה - כל נושא המשקל אינו רלבנטי עבורנו מפני שאינכם נדרשים לזהות תבניות של משקל בבית הספר, אך חשוב להכיר את התופעה הזו
כל סוגי ההטעמות הללו יוצרים ריתמוס והם כלל אינם מוגבלים לשירה בלבד
עוד חוזר הניגון מאת נתן אלתרמן
אם נקרא את השיר המפורסם 'עוד חוזר הניגון' של אלתרמן, השיר הפותח את 'כוכבים בחוץ' ספרו הראשון והמפורסם ביותר, נרגיש איזשהי רוממות נפש, דינמיקה, אולי רצון לקום וללכת. הרגש הזה נלווה גם למילים רבות העוצמה והעשירות במטפורות וגם לריתמוס ולמוסיקליות של השיר. הריתמוס הזה נבנה בעזרת המשקל של השיר והכמות הקבועה פחות או יותר של ההברות והחריזה. אבל שימו לב למקפים המופיעים בסוף הבית השני ובתחילת הבית השלישי, מה ההשפעה שלהם על הריתמוס של השיר? ואלו משמעויות היינו מעניקים לכך?
המקפים עוצרים את זרם הקריאה בשיר וגורמים לנו לעצור לרגע, יש מספר משמעויות שניתן להעניק לכך
עלילתית: זוהי העצירה של ההלך אשר נעצר ללטף את הכבשה והאיילת
העצירה היא העצירה של ההלך העוצר לרגע להתבונן אחורה, אלו בגעגוע, אך ממהר להסתובב חזרה ולהמשיך בדרך עם השתלטותו המחודשת של הניגון
עכשיו, נסו להשוות בין שני ביצועי השיר המולחן של 'עוד חוזר הניגון', זה של חוה אלברשטיין בהלחנתו של נחום היימן וזה של ברי סחרוף בהלחנתו של נפתלי אלטר
המקפים עוצרים את זרם הקריאה בשיר וגורמים לנו לעצור לרגע, יש מספר משמעויות שניתן להעניק לכך
עלילתית: זוהי העצירה של ההלך אשר נעצר ללטף את הכבשה והאיילת
העצירה היא העצירה של ההלך העוצר לרגע להתבונן אחורה, אלו בגעגוע, אך ממהר להסתובב חזרה ולהמשיך בדרך עם השתלטותו המחודשת של הניגון
עכשיו, נסו להשוות בין שני ביצועי השיר המולחן של 'עוד חוזר הניגון', זה של חוה אלברשטיין בהלחנתו של נחום היימן וזה של ברי סחרוף בהלחנתו של נפתלי אלטר
|
לחצו למטה כדי להאזין לביצוע של חוה אלברשטיין
?איזה מן הביצועים מוצלח יותר בעיניכם
|
הרי את מותרת לכל אדם מאת דוד אבידן
אבידן הוא משורר מאוד שונה מאלתרמן למרות שיהיו שיטענו שהוא הדבר הקרוב ביותר להיות ממשיך דרכו. אחד השירים המפורסמים שלו הוא השיר 'הרי את מותרת לכל אדם', שיר שהולחן ובוצע על ידי מספר זמרים ומלחינים. נשתמש בשיר הזה כדי להבין את מושג המצלול
מצלול: חזרה צלילית בשיר או בפרוזה אשר יש בכוחה:
א. למקד את הקורא בקשר בין שתי מילים או יותר כדיל הדגיש רעיון מסוים ביצירה - תופעה שנקראת גם צליל ממקד
ב. להמחיש או לחקות צליל מסוים אשר יכול אסוציאטיבית להדגיש רעיון או רגש כלשהם ביצירה - תופעה שנקראת צליל ממחיש או צליל מחקה ומגיעה לשיאה בתצליל, המוכר יותר בשמו הלועזי - אונומטופיאה
חשוב לזכור!
שהאסוציאטיביות של המצלול יכולה לעתים להטעות אותנו ומדובר בדבר מאוד נזיל, קשה מאוד יהיה באמת לבסס פרשנות או קריאה של שיר אך ורק על המצלול, אולם במידה וזיהינו משמעויות בשיר ניתן לחזק את טענותינו בעזרת הקשר למצלול. להוכחת הנזילות של המצלול אפשר לראות כיצד חיקוי קולו של כלב, והרי כלבים נובחים באותה צורה בכל העולם, מקבל גיוון רב מאוד אף שאין הדבר אמור להיות כך. הארץ נגיד שהכלב נובח הב-הב, באיטליה הוא נובח באו-באו, בגרמנית ווף-ווף ואילו כלב קוריאני ינבח מאנג-מאנג על הכלב הקטאלני שישיב לו באותה מטבע - באפ-באפ
קראו את השיר שמופיע למטה, נסו להבין במה השיר עוסק ושימו לב במיוחד למצלול וליתר דיוק לחרוזים החותמים את השורות, מה מסמל לדעתכם המעבר מן החרוז -ים לחרוז -רה?
בסיום הקריאה אתם מוזמנים להוריד הצעה שלי לקריאת השיר
מצלול: חזרה צלילית בשיר או בפרוזה אשר יש בכוחה:
א. למקד את הקורא בקשר בין שתי מילים או יותר כדיל הדגיש רעיון מסוים ביצירה - תופעה שנקראת גם צליל ממקד
ב. להמחיש או לחקות צליל מסוים אשר יכול אסוציאטיבית להדגיש רעיון או רגש כלשהם ביצירה - תופעה שנקראת צליל ממחיש או צליל מחקה ומגיעה לשיאה בתצליל, המוכר יותר בשמו הלועזי - אונומטופיאה
חשוב לזכור!
שהאסוציאטיביות של המצלול יכולה לעתים להטעות אותנו ומדובר בדבר מאוד נזיל, קשה מאוד יהיה באמת לבסס פרשנות או קריאה של שיר אך ורק על המצלול, אולם במידה וזיהינו משמעויות בשיר ניתן לחזק את טענותינו בעזרת הקשר למצלול. להוכחת הנזילות של המצלול אפשר לראות כיצד חיקוי קולו של כלב, והרי כלבים נובחים באותה צורה בכל העולם, מקבל גיוון רב מאוד אף שאין הדבר אמור להיות כך. הארץ נגיד שהכלב נובח הב-הב, באיטליה הוא נובח באו-באו, בגרמנית ווף-ווף ואילו כלב קוריאני ינבח מאנג-מאנג על הכלב הקטאלני שישיב לו באותה מטבע - באפ-באפ
קראו את השיר שמופיע למטה, נסו להבין במה השיר עוסק ושימו לב במיוחד למצלול וליתר דיוק לחרוזים החותמים את השורות, מה מסמל לדעתכם המעבר מן החרוז -ים לחרוז -רה?
בסיום הקריאה אתם מוזמנים להוריד הצעה שלי לקריאת השיר
muteret.pdf | |
File Size: | 33 kb |
File Type: |